<h1>ספר החינוך מצוה כ"ח</h1>
<h2>דף ס:</h2>
שלא להשתחוות לעבודה זרה, ועבודה זרה היא כל שיעבוד זולתי האל ברוך הוא, שנאמר [שמות כ'] לא תשתחוה להם ולא תעבדם. ואין פירוש הכתוב לא תשתחוה על מנת לעבוד שנלמוד ממנו שהשתחואה לבד שלא לכוונת עבודה שלא יהא אסור, שהרי במקום אחר נאמר בתורה [שמות ל"ד] כי לא תשתחוה לאל אחר, שאסרה ההשתחוואה בלבד בשום צד. ואמנם סמך אליה ולא תעבדם לומר שהשתחוואה היא אחת מדרכי העבודה, ולמדנו מיכן עם סיוע כתובים אחרים שארבע עבודות הם שהקפידה התורה בהן בכל עבודה זרה שבעולם, ואפילו אין דרך עבודתה בכך חייבין עליהן, ואחת מהן השתחוואה. שורש מצוה זו ידוע. דיני המצוה כגון מה היא השתחוואה אם בפשוט ידים ורגלים או משעה שיכבוש פניו בקרקע, והרחק הענין כגון מה שאמרו שאם ישב לו קוץ ברגלו או נתפזרו לו מעות בפני עבודה זרה שאין רשאי לשוח וליטלם מפני שנראה כמשתחוה, ויתר פרטיה מבוארים במסכת עבודה זרה [י"ב ע"א]. ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. ועובר עליה והשתחוה לשום עבודה זרה בעולם או זבח וקטר ונסך או זרק במזיד חייב כרת, ובעדים נסקל, ובשוגג חייב חטאת. וביאור משפטי העונש בפרק ז' מסנהדרין [ס' ע"ב].
